נכנסתם לישיבה, מציגים לכם תהליך עבודה חדש בארגון, מצגת יפה, רציונל, מוטיבציה, תרשימי זרימה, קצת נתונים ואז זה מגיע "יש שאלות?" שקט...
מסתכלים אחד על השני, מסתכלים על המנכ"ל, מחפשים סימן, הוא בעד הוא נגד, אם אני אשאל יחשבו שאני מתנגדת לשינוי, אולי יחשבו שאני לא מבינה, אולי רק שאלה קטנה להראות שאני מבינה אבל בלי לקחת סיכון מיותר ואולי בכלל עדיף שאשתוק
למה אנחנו שואלים פחות? ילדים שואלים בערך 100 שאלות ביום ומבוגרים שואלים שש שאלות ביום, איפשהו בין הילדות לבגרות, אנו מאבדים 94 שאלות ביום.
למה זה קורה? נטייה טבעית של המוח להימנע מהעומס ששאלות יוצרות עם שילוב של סביבה חינוכית ששמה דגש רב על תשובות ופחות מעודדת שאלות. המגמה הזו ממשיכה לתוך ארגונים, בלי לשים לב ככל שהחברה גדלה התרבות הארגונית שלה פחות מעודדת שאילת שאלות.
אנשים חושבים על שאילת שאלות כתהליך פשוט ואינטואיטיבי אבל כשזה נעשה נכון זו צורת חשיבה מאוד מתוחכמת. שאלות מרחיבות את נקודת המבט, עוזרות להטיל ספק ולהשתחרר מקיבעונות חשיבה, עוזרות לזהות בעיות והזדמנויות וכמובן הן קטליזטור לשינוי ומאיצי חדשנות
איך לעודד שאלות בארגונים? זמן - להקצות בישיבות יותר זמן לשאלות לאפשר - להימנע מביקורת על שאלות ולתת הערכה גם על שאלות ולא רק על תשובות השואל - להגדיר בכל ישיבה מישהו שתפקידו לשאול שאלות
הנתונים נלקחו מהמכון לשאלות נכונות בארה"ב RQI שמלווה מוסדות חינוך לפיתוח ועידוד מיומנות של שאילת שאלות