זה כאילו הכי מובן מאליו ואיכשהו אנחנו ממהרים לשלוף תשובה לפני ששאלנו את השאלות הנכונות
למה חשוב לשאול שאלות? מחקרים רבים מצאו קשר בין היכולת לשאול שאלות טובות לבין חשיבה יצירתית, חדשנות וכושר מנהיגות. שאלות מעוררות את הסקרנות, מארגנות את החשיבה, מזהות בעיה או הזדמנות, מעודדות פרספקטיבה חדשה והכי חשוב, מהוות קטליזטור לשינוי. שאלות הן כלי ניהול עוצמתי לשיפור תהליכים וביצועים.
מה קורה כשאנחנו שואלים פחות? (ועונים יותר) פעמים רבות אנחנו עלולים למצוא את עצמנו פועלים על אוטומט, עושים בדיוק אותו דבר, שוב ושוב מבלי לפתור את הבעיה ומבלי להבין למה לא הצלחנו. לפעמים אנחנו מאוד יעילים (עושים את הדבר נכון) אבל לא אפקטיביים (לא עושים את הדבר הנכון). אבל בעיקר אנחנו מבזבזים הרבה זמן בפעולות ופתרונות שאינן מותאמות לבעיה שכן מלכתחילה כלל לא מיפינו את הבעיה. כדי לתת פתרון מתאים צריך קודם לרדת, all the way, לשורש הבעיה.
אז מה השאלות הנכונות
תכירו את רינה , רינה מנהלת מוקד מכירות של 100 עובדים מזה כשנתיים ולאחרונה מתמודדת עם גידול משמעותי בביטולי המכר (מה שמושפע לרוב מאיכות שיחת המכירה)
איזה שאלות נשאל כדי לעזור לרינה לפתור את בעיית ביטולי המכר?
בוא נתחיל
בשלב הבנת האתגר נשתמש בשאלות ממקדות ומנחות – למה? כמה? מה? מי? איך? מה אחוז הביטולים? מה היה האחוז בעבר? מתי החלה העלייה באחוז הביטולים? האם היה שינוי בתהליכי עבודה או איכות הדאטה? מה השונות בין העובדים באחוז הביטולים? האם יש עובדים שלא חלה אצלם עליה באחוז הביטולים? האם ותק או מקצועיות משפיעים על אחוז הביטולים? מה מאפיין עובדים עם אחוז ביטולים נמוך?
בשלב בחינת הפתרון נשתמש בשאלות מרחיבות (פותחות) – מה אם? מה אם נשנה תהליך עבודה? אילו הכל היה אפשרי מה הייתי עושה אחרת? אילו כלים יש ברשותי כדי להביא לשיפור? האם למנהלים שלי יש את הכלים להתמודד עם זה? האם הדרכת עובדים תעזור? האם תמריצים פסיכולוגיים או כלכליים יקטינו את אחוז הביטולים? האם שינוי בתהליכי עבודה והכשרה יקטינו?
בשלב הפעולות לביצוע נשתמש בשאלות סוגרות מה המטרה שלנו? אילו פעולות נדרש לבצע כדי להקטין את אחוז הביטולים? אילו כלים אנו צריכים כדי להטמיע וליישם, מה המדדים הרלוונטיים, אילו דוחות נדרשים? מה היעדים ולו"ז לביצוע? איזה משאבים נדרשים? מה מדדי ההצלחה?
אז רגע לפני שאתם שולפים את הפתרונות תתחילו קודם בשאלות